נשיד ופשרו: על מקרה הברד הגדול שירד ובתוכו נחשים - להאזנה

22/02/2017

הנשיד (סוגת שיר) חובר ומושר ע"י יצחק שלום מעטוף. נכתב לאחר העליה ארצה ומספר על תלאותיהם בדרך. לאחר השירה מובא הסבר (כמעט מילה במילה) מפי בנו על הרקע לשיר ועל העליה לארץ מתימן.

 

הערה: הנשיד וסיפור הרקע שאחריו, הועתקו מהקלטה ישנה (1966) ואינם מוגהים כלל,

לכן יתכנו טעויות בהבנת המשורר.

 

שבח אל חי אשבח במילים                            ורעיוני וקרבי עם גרונים

אשבח באברי וגידים                           שהם תרה"ד וארבע הם סמוכים

אשבח בדמי וחלבים                                     והבשר ועורי עם וחושים

בך בטחי אדון כל היצורים                                וכל סתרי לפניך גלוים

בך אדבק ולך אזעק וארים                              ואל תפן לרשעי וחטאים

בבקשה ענני אב המונים                             שמע שיחי והביאני ומילים

גבורתך גאלתני אלוהים                              להודות לך עלי פלא וניסים

דרכתי עלי חיות שחלים                                וגם פתן ואריה עם זאבים

והם עשר והם לא דם וכינים                        שהם כעס כרעלנבח קצינים

והם נתייעצו עצות מרעים                          להכריתו להשמיד דת ישרים

זמירות נתנו זרע ידידים                               ובקשות ובתפילות ונענים

חרבני ישלחה לפני ולפנים                             והפחידם והמית הקצינים

תלם טיט ומדרון כאבנים                                ואיבד כל תבואתם ועצים

ירד אש באותיות חקוקים                            בתוך עלים באילנות ידועים

כתב ישר באותיות נכונים                              בשם ה' ומלאכים עצומים

מרומם הוא מרומם על מרומים                      וכל נסתר לפניו הם גלויים

נקום נקמת עניים העלובים                       מצפים לך ועל חסדך מקווים

שפתם יש כתב כתבי ערבים                             והם ראו וחלו מאלוד'ים

עוד יש עד בעת מטר והרעים                     <לא ברור> כמו הרבה גמלים

עודה נשארה כמה זמנים                             ולא נמש בלילות גם וימים

עוד פעם בעת מטר ברקים                           נפל חדש כלימה לו נחשים

טעם נשלחה ביד רשעים                                 אסרוני בחבל גם כבלים

צעקה צעקו אחים ורעים                      למול אדון הוא אב הוא ליתומים

קרב קצף והמית הרשעים                            ועוד מהם בחולי גם נגעים

ראו שירי כמו סיפור ומנאים                       בטובת אל אלוהי ישראלים

שמעו לי בבקשה חברים                           בבקש שר ועלמה בת חכמים

שהוא תבע להתעולל והקדים                            ונסתמא והלך בחשכים

תהילה לך ולשמך אב קדושים                      ואב לכל לך צורה וחומרים

 

 

 פה הוא מדבר המחבר, מה שהיה שם שהערבים התחילו קצת לשנוא אותנו ולהתקומם נגדנו ולעשות כל מיני תעמולות נגד היהודים. אז ה' מה עשה, שם באמת היה פלא שהפחיד אותם אז היה במקום גשם זה היה אבק, זו היתה שנת בצורת וירד במקום גשם אבק.

 

העיר חבאן כיום וסמוך לה עצים - Photo by Sergej Marsnjak CC3.0

 

היו שם עצים שעל עליהם נחקק שם ה' ממש בשפת העברית בכתב אשורי ממש וגם בשפה הערבית. ועד עכשיו יש לנו חלק מהעלים. אז זה היה פלא אז הם התפלאו הערבים – מה זה ככה? אז הם נבהלו מזה ופסקו מלהציק ליהודים. היה אחד (בזמן העליה) שעוד רצה להציק ליהודים ואם לא ה' עקר אותו הוא באמת היה עושה משהו רע בשביל היהודים. אבל לפני העליה תכף ומיד ה' עקר אותו מהחיים. אותו אדם היה חתן המלך אבל הוא ערבי "אחר" לא ממשפחת המלכות עצמה. כל רצונו היה שהיהודים לא יעברו בכלל, או שלא יעברו בכלל לארץ ישראל או שיהרגו אותם. ובסוף היתה לו מחלה שהמיתה אותו במקום. "והמית הקצינים" כוונתו לאיש הזה - בין את'ימן.

 

והוא כשהגיעה השמועה של העליה המלך רשאי למכור את הרכוש ואת הבתים. ומפאת היותו חתן (חותן?) המלך הוא גזר אחרת והמלך שמע בקולו, מה שגרם ליהודים לצאת בלי רכוש. באותו יום שנגזרה הגזרה קבעו תענית ותפילה וכל היום בבית הכנסת אמרנו תהילים שימות ואפילו חברו תפילה מיוחדת ע"מ שימות, לא עברו ימים רבים והוא מת. אח"כ הלכו כל היהודים אצל אשתו ונחמו אותה ונתנו לה כסף וניחומים.

 

בתפילה שחברו, היה מזמור ק"ט (מביאים את המזמור הזה כשיש רשע שמזיק ליהודים). השיר מספר על אותות שהיו לישראל שם. שם היו אותות מה', אנחנו מתפפללים לה' וה' עונה. אם על גשם, אם על גזירה שנגזרה על היהודים. אז אנחנו מתפללים ובאמת נענים. היתה איזה גזירה שם, התפללו ומתוך התפילה שלהם, ה' שלח ברד גדול ויש בתוך הברד הזה נחשים (המשורר מעיר שמסופר בשיר – "הרבה גמלים") והערבים נבהלו.

 

השיר חובר בארץ. אחרי שראו את כל הניסים והנפלאות. וכן סיפר בשיר על הדרך ארצה. מסופר על בן המלך שחשקה נפשו בבחורה יהודיה (עודנה בין החיים בזמן ההקלטה) ושמה אלמונית בנת פלוני (שמה ידוע אך הושמט. המעתיק). ורצה הרשע להתעולל בה ורדף אחריה. הבחורה סגרה עליו את הדלת ורצתה לקפוץ מן החלון. כשראה שרוצה לקפוץ מן החלון התבייש מהערבים וברח. התפללה אצל ה' הבחורה ואותו בן מלך רשע הסתמא.

 

בדרך ארצה עברו מאזור לאזור וכל אחד שהיתה לו שליטה על האזור שלו, רצה לנצל את חיי היהודים. גם את רכושם וגם את נפשם. בזמן שאנחנו עוברים על ידם, ה' עוזרים והם כאילו מסתמאים. הולכים מתפזרים, לא מצליחים, ה' עושה להם כמין סנוור.

 

כאשר הגענו לראד'ה, עיר תחת השלטון הבריטי אך הממונים ערבים, הגענו תחת בית המלוכה ועשו את עצמם כאילו הם רוצים לעזור לנו ושלח את החיילים שלו כאילו לשמור עלינו. אנחנו הבנו שמדובר בעלילה. החיילים הללו התקרבו רוצים להתערב ביננו בתוך המחנה שלנו והתחילו להתעסק עם נשים. אנחנו כמה בחורים (ואני, הדובר, בראשם) הבנו שכאן יהיה משהו, ביקשתי מכל החיילים – אני מבקש מכם תעזבו את המחנה. אמרו אנחנו נשמור עליכם שלא יבואו אנשי העיר וילדים להזיק. אמרתי להם תודה רבה רק תסלקו את עצמכם מהמקום הזה. הם לא רצו לעזוב. עליתי אני, עד לבית האמיר, אמרתי לו – החיילים שאתה שולח, הם רוצים להתעולל בנו. התחיל לדחוף אותי, ראיתי שהעסק הזה לא הולך אספתי לי כמה בחורים ואמרתי להם שגם המושל הזה בתוך העלילה וכנראה גם הוא רוצה מאיתנו עוד איזה מיסים. אז הזקנים התלבטו כי אין לנו מאיפה לתת. ורצו לעשות לו כתב התחייבות עד שיגיעו לחאשד ובחאשד הסוכנות תפדה את הכתב.

 

אנחנו הבחורים אמרנו לאשום התחייבות לא ניתן ודרשנו בתוקף סילוק החיילים – אנחנו נשמור בעצמנו. אנחנו כבר מכירים את אנשי המקום ויש לנו יחסים טובים איתם. ראינו שבאמת העסק לא הולך אנחנו המתסרנו לזה בכח והחלטנו אפילו להגיע עד לרצח במקום הזה וה' ברוך הוא עזר לנו ודחינו אותם.

 

אחד מן הרמזים בשיר – כאשר מובילים אותנו במכוניות משא, נסענו מעל הקבינה, הנהגים עושים תוך כוונה ונוסעים בדרכים לא דרכים בכדי להביא לתקלה. קרה נס במכונה שבה היתה המשפחה שלי (הדובר) במכונה הזו היינו כ-40 נפש – בית אחד – משפחה אחת, אז הנהג הביא את המכונית הזאת שלנו דווקא, על דרך צרה ומסוכנת והגלגל האחורי התחיל לשקוע ואנו תוך יללה מרה ראינו כבר את המוות והיה נס שנעצרה על אבן קטנה (נראה שמדובר על נסיעה בואדי והגלגל האחורי התחיל לשקוע ולהחליק אל הוואדי. המעתיק). עצרתי את הרכב, הורדנו את כולם והוריתי לנהג לנסוע. חקרתי את הנהג והטחתי בפניו שהנה היתה לו דרך טובה יותר לנסוע בה ומדוע בחר בדרך הזו. בוודאי שעשה זאת בכוונה.

 

הרבה מכשולים כאלה עברנו אותם והשם... (נשמע שרצה לסיים על דרך וה' סייע בעדינו. המעתיק)

Please reload

Please reload

RSS Feed

ברקע מתנגן השיר: "בריק אלימן" - בלחן חבאני מקורי אותנטי בביצוע המשורר שלום יצחק מעטוף ז"ל

Copyright © 2016.  All Rights Reserved

לק"י