ניצני עליית יהודי חבאן

16/01/2012

הציפייה לגאולה והשיבה לא"י היוו חלק בלתי נפרד מאורח החיים של יהודי חבאן, בכל עת לא פסקה הכמיהה לשוב לארץ האבות. והנה בראשית המאה ועשרים פרחו ניצנים ראשונים של גאולה, ידיעות אודות המדינה שבדרך חוללו התעוררות לעלייה.

 

התעוררות לעלייה

הקשר הראשון  עם יהודי א"י החל בשנת תרע"ב (1912) עם הגעתו של שליח ההסתדרות הציונית בא"י, שמואל יבניאלי אשר סייר ברחבי תימן במטרה לעודד את יהודי תימן לעלות לא"י ובין השאר הגיע גם לחבאן. מאז הגעתו של השליח שמואל יבניאלי, החלו להגיע ידיעות ראשונות אודות המצב בא"י, ידיעות אלו דחקו בחלק מיהודי חבאן "לעשות מעשה" ולעלות בכוחות עצמם לא"י וכך לסייע לאחיהם הנשארים לעלות גם הם.

 

 שמואל יבנאלי, 1911, לבוש כדתי בעת מסעו לתימן. שם-היוצר GFDL.

 

פורצי הדרך

בתחילת שנות ה-40 של המאה העשרים, החליט זכריה בן עווד חבאני אלעדאני לעלות לא"י ובכך לפרוץ את הדרך לשאר אחיו. אליו הצטרפו: סעיד צאלח ומשפחתו, סאלם בן סלימאן דוח ורעייתו, סאלם בן סלימאן אלעדאני.  קבוצה זו החלה מסעה אל עיירה גדולה מצפון לעיר עדן – שייך עותמאן. אט אט ובדרכים שונות הצטרפו אל זכריה משפחות נוספות עד כי מנו יחד כעשרים נפשות. כבר בעיירה זו החל זכריה לקשור קשרים עם נציגים מא"י לטובת גאולת אחיו אשר נשארו בחבאן. את המשך המסע עשה זכריה ואיתו חלק מהקבוצה אל עיר הנמל עדן. 

 

 משלחת יהודי חבאן בעדן מבקשים רישיונות עלייה לא"י

 

קובלנה כנגד שליט חבאן

בהגיעם לעדן הגיש זכריה בן עווד קובלנה בממשלת בריטניה נגד שליט חבאן-חוסיין בן עבדאללה (אשר באותה תקופה היה תחת חסות בריטית), בדרישה למשפט צדק וחירות ליהודי חבאן. קובלנה זו העלתה את חמתו של שליט חבאן וזה וציוה כי היהודים ישלמו את חובותיהם ויעזבו את חבאן. מאחר ולא יכלו לעמוד יהודי חבאן בחובות אלו, הוטל עליהם קנס ובנוסף הוכפל מס הגולגולת המשולם למלך מידי שנה, עבור כל יהודי. גזרות שליט חבאן והתעמרותו שינו את יחס הקהילה ליהודים ומתוך מצוק ולחץ זה כתבו ראשי הקהילה בחבאן אל זכריה בן עווד, אשר בעת ההיא שהה עם קבוצת העולים הראשונה, בעדן.

 

פרעות עדן

בדצמבר 1947, שלושה ימים בלבד לאחר כ"ט בנובמבר, היום בו החליטו האומות המאוחדות על חלוקתה של א"י לשתי מדינות, התרחשה ובאה על קהילת יהודי עדן ובתוכם ראשוני העולים מקרב יהודי חבאן מכה קשה מאוד. בעקבות ההכרזה באו"ם על חלוקת א"י למדינה יהודית וערבית, החלו פרעות ביהודים. יהודי חבאן השתתפו אף הם במלחמה בגבורה ובעוז רוח, כנגד הערבים. במהלך הקרבות נפל הלל סעיד בן מנצור בן סעיד, אשר נפגע אנושות מירייה ע"י חייל ערבי בצבא הבריטי.

 

 פרעות עדן 1947

 

אחרית וראשית

באחרית המסע, זכריה בן עווד וחלק מהיהודים ששהו בעדן הפליגו לנמל פורט סעיד במצרים ומשם הגיעו לא"י, בשנת 1945. שאר היהודים אשר נותרו בעדן ובשייך עותמאן עשו דרכם אל מחנה העולים חאשד ומשם עלו לא"י בשנת 1948. העולים בין השנים 1945-1948 התיישבו בכפר שלם (סאלמה) שבתל-אביב.

 

 זכריה בן עווד חבאני אלעדאני

 

פעולותיו של זכריה בן עווד לגאולת אחיו, לא פסקו עת עזב את חבאן ובעת הגיעו לא"י. הוא קשר קשרים עם המוסדות הציוניים אשר פעלו לעליית יהודים ארצה ובהם הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט. פעילות מבורכת זו היוותה את ראשית עליית יהודי חבאן וסללה את דרכם לא"י.

 

 

 

Please reload

Please reload

RSS Feed

ברקע מתנגן השיר: "בריק אלימן" - בלחן חבאני מקורי אותנטי בביצוע המשורר שלום יצחק מעטוף ז"ל

Copyright © 2016.  All Rights Reserved

לק"י