הוא ניצב בשער מושב ברקת שבשפלת לוד ולא הניח לנו להיכנס. צנום היה ושברירי למראה. עורו השעוותי שחום מאד, כולו דמות של חולשה וענווה. רק עיניו השחורות היו מאוכלסות במנה גדושה של תקיפות. היה ברור לנו שאם נעז להיכנס, יתנפל עלינו בחמת זעם רצחנית. הוא שמר על רכושו היקר מפני המוות. "נטבול את הרגליים וניכנס." - הצענו לו. המושבניק הכחוש, יהודי חבאני מחצרמוות, הניד ראשו בשלילה. "אף אחד לא נכנס, גם לא כבוד ראש-הממשלה!" - פסק בקול מתנגן. "גם אם יטבול את רגליו?" - שאלנו. "גם אם יטהר מכף רגל ועד ראש." "פגעה בכם כבר המחלה?" - שאלנו. "חס ושלום!" - ירה בנו מבט נדהם ורקק שלוש פעמים הצדה. "חיסנו לכם את העדר?" - שאלנו. "חס ושלום, השם-יתברך חיסן." "לא מאמינים ברופאים ובזריקות?" "מאמינים בשם-יתברך." "ואם בכל זאת תחדור אליכם, חס ושלום, המגיפה - תקראו לרופאים?" "אנחנו קוראים לשם-יתברך."
"וזה עוזר?" "יותר מהכל. תלכו אצל נחלים, אצל מזור, אצל בני-עטרות. הם לא קראו לשם-יתברך, קראו רק לרופאים. אז תלכו תראו הרפתות שלהם, הכל מלא מחלה. רחמנות, רחמנות גדולה."

(מעריב 1959)

חדשים

נשיד ופשרו: על מקרה הברד הגדול שירד ובתוכו נחשים - להאזנה

22/2/2017

אלמנטים עיצוביים בארכיטקטורה החבאנית-יהודית וההקשר לבית המקדש

1/2/2017

עלון ברקת: ראיון משנת תשמ"ט עם הרב עובדיה הלל ז"ל

30/1/2017

1/1
Please reload

נבחר

ימי החנוכה: אור בגולה

16/12/2011

1/1
Please reload

פופולריים

כמו שאז, בתימן

15/9/2016

מסורת ומנהגים של יהודי חבאן

21/4/2016

אורחות חיים בקהילות נדחות: יהודי חצרמות

20/4/2016

1/1
Please reload

לשון זקנים
מאת המורה סעדיה מעטוף זצ"ל
מילה
צַ'איְעִהּ
צַ'אעִתּ, צַ'איִע, צַ'אע
אֲבֵידָה
אָבְדָה, אָבֵד, אָבַד
מתוך הספר עברי-ערבי בדיאלקט חבאני
פתגם
מַא תְּסִיר אִלְרִּגְל
אִלֵּא חַיְית' יִהְוֵא אִלְקַלְב
לא הולכת הרגל
אלא להיכן שישאף הלב
מתוך הספר יהדות חבאן בדורות האחרונים
מקטרה
מִקְטַרַה
RSS Feed

ברקע מתנגן השיר: "בריק אלימן" - בלחן חבאני מקורי אותנטי בביצוע המשורר שלום יצחק מעטוף ז"ל

Copyright © 2016.  All Rights Reserved

לק"י